רש"י על שבת ק״ב א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת ק״ב ע״א:ח׳ רש"י על שבת ק״ב ע״א:י׳ »

1 שבת פתח ↗

רָבָא אָמַר חַיָּיב, וַאֲפִילּוּ לְרַבָּנַן דְאָמְרִי יֵשׁ יְדִיעָה לַחֲצִי שִׁיעוּר, הָתָם הוּא דִּבְיָדוֹ, אֲבָל הָכָא דְּאֵין בְּיָדוֹ — לָא. וּבְמַאי? אִי בְּמַעֲבִיר — הֲרֵי בְּיָדוֹ! וְאֶלָּא בְּזוֹרֵק.

2 שבת פתח ↗

1 התם הוא דבידו - שלא לחזור ולכתוב השניה הלכך כי חזר ושכח הויא לה שגגה אחריתי ולא גמרה לקמייתא:

2 אבל הכא אין בידו - להחזיר כשנזכר כדמפרש ואזיל בזורק הלכך כולה חדא שגגה היא ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי:

« רש"י על שבת ק״ב ע״א:ח׳ רש"י על שבת ק״ב ע״א:י׳ »